בנם-יחידם של רינה ושבתאי, נולד ביום י"ב באדר תרפ"ב (12.3.1922) בעיר העתיקה בירושלים. אביו, חייט עני, חסך מלחמו כדי לאפשר לו לסיים את בית-הספר היסודי. מתוך הבנת המצב החומרי הקשה בבית ביקש ללמוד מלאכה. הוא השתלם בשרברבות ובמרבית שכרו היה תומך בהוריו. את מנהגו זה לא נטש גם לאחר שנשא אישה ונולדה לו בת.

במלחמת-העצמאות התייצב להגנת ירושלים ונודע בנימוסיו, באדיבותו, במסירותו ובאומץ-רוחו. משה עלה לדרגת מפקד כיתה אך נמנע ככל האפשר מלהטיל את מרותו על זולתו. הוא נמנה עם ראשוני המגינים במשלט ההררי שראפה, במבואות שכונת בית וגן, מול עמדות הלגיון הערבי והצבא המצרי, אחר-כך בח'רבת אל-חממה, במלחה ובסוף במשלט "מיס-קרי" החולש על עין כרם. אחרי תקופה ממושכת של שירות בתנאים קשים נשלחה פלוגתו לנופש כחיל-מצב בקטמון, אך בדרך שונתה הפקודה והפלוגה הובאה לעמדת נוטר-דם. כל חייל הוצב בעמדתו והוא הופקד על עמדה קדמית. בלכתו אליה נפגע מכדור צלף ונפל, ביום כ' בתמוז תש"ח (27.7.1948). נקבר בסנהדריה בירושלים.

ביום כ"ט בניסן תשי"ב (24.4.1952) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר- הרצל בירושלים.